השכירות לא הוגנת והחוק לא שפיר

חוק השכירות החדש עלול להזיק באופן חמור לשוק: מעורבות בוטה של המדינה בחוזי השכירות תגרום לזינוק במחירים ולפתיחתו של שוק שחור תוסס • הכינו את הצ'קים נעם שמבה


הצעת החוק שמנסה לקדם סתיו שפיר מבקשת להתערב בגסות בשיקול הדעת של בעלי הדירות והשוכרים, ויוצרת עיוותים מתחילה ועד סוף.

בבסיס הצעת החוק עומדת תפיסת עולם מתנשאת ופטרנליסטית המתייחסת לשוכרים והמשכירים כאל בורים שלא מבינים מה הצרכים האמתיים שלהם, מה היכולות שלהם ומה נכון להם לעשות. לאחר ששני הצדדים עשו את שיקוליהם השונים ניהלו משא ומתן והגיעו להסכמה, מתערבת חברת הכנסת שפיר ומודיעה לצדדים שהיא מבינה את השיקולים טוב יותר: היא יודעת מה גודל הדירה הנדרש, כמה התמורה והאם היא בכלל ראויה למגורים.

אך חמור יותר מכך הוא הניתוק שלה מהמציאות. העיקרון המרכזי בהצעה מבקש לקבע את מחירי השכירות לפרק זמן של כשלוש שנים, ובגרסה רדיקלית יותר מבקש לחשוף את החוזים הקודמים גם בפני שוכרים חדשים, זה בתמורה להטבות מס שונות.

לא צריך להיות מומחה לכלכלה כדי להבין שהתוצר הראשון של היוזמה יהיה העלאה מידית של מחירי השכירות לרמות גבוהות ביותר, מתוך ניסיון של בעלי הדירות לפצות על שלוש שנים של קיפאון בחוזים. אם אי אפשר להעלות שכר דירה בזמן הקרוב, הוא יעלה כבר עכשיו.

התוצר השני יהיה הזנחת אחזקת הדירות. תחת החוק החדש לבעלי הדירות לא יהיו תמריצים להשקיע בתיקון ושיפוץ הדירה. המזגן מטפטף ?דוד חשמל מזייף? הריצוף שבור? אף בעל דירה לא ישקיע מכספו להחליף או לבצע תיקונים יקרים בלי שהדבר יבוא לידי ביטוי במחיר השכירות.

מניסיוני אני יכול להעיד כי שעת חידוש החוזה היא נקודה חשובה שמשפרת את התנאים לשני הצדדים. כבעל דירה שניגש למשא ומתן על חידוש חוזה אני בודק את מצב השוק מסביב, את עליית המחירים בשנה האחרונה, את עלויות ההובלה שהדיירים יצטרכו לשלם ומשתנים נוספים רלוונטיים. במקרים רבים אני מנצל את שלב זה לשיפור מצב הדירה בתמורת להעלאת המחיר. מדובר בעמדת מיקוח שעושה חסד עם שני הצדדים, לא עוול.

לכך יש להוסיף את הגריעה הצפויה של אלפי דירות משוק ההשכרה בשל אי עמידתם בקריטריונים שנקבעים כעת בחוק בידי הממשלה, מה שיגביר את הלחץ על שוק ההשכרה ויחמיר עוד יותר את עליית המחירים.

חולי נוסף בהצעת החוק הוא ההתעלמות מהרציונליות של השותפים לעסקת ההשכרה. בעלי הדירות נמצאים תמיד בעמדה של ריצוי השוכר. יש דירות נוספות, וככל שמחירי השכירות עולים התמריץ לכניסה לשוק ההשכרה עולה. כך יש מתחרים רבים יותר, ובעלי הדירות נאלצים להתאמץ כדי להשיג יתרון, באמצעות דירה טובה יותר, שירות טוב יותר או מחיר זול. הגבלת יכולת המיקוח תביא בהכרח לקיפאון בשוק. שחקנים חדשים לא יכנסו, רמת השירות תרד והמחירים דווקא יעלו.

עוד סוד קטן אגלה ליוזמי החוק: הציבור לא טיפש. בחודשים הקרובים יתפתח כאן שוק שחור של חוזים, אנו נגלה פתאום חוזי שכירות שלצדם נספח שימוש בעל ערך כספי נוסף. דירה תושכר בהתאם לחוזה הישן אך עבור השימוש במזגן יידרש השוכר להוסיף תשלום ניכר. מישהו באמת חושב שפקידי הממשלה יצירתיים יותר מהשחקנים הפעילים בשוק?

מעבר לכך, יש קושי עקרוני ביוזמה זו. לא ברור מהיכן נובעת ההנחה שהמדינה מחויבת לספק פתרונות דיור לציבור הרחב, ויותר מכך לא ברור מנין היומרה להטיל את האחריות לכך על אזרחים טובים שחסכו ועמלו לרכוש דירות. סתיו שפיר החליטה שצריך להוזיל מחירים ולכן אזרחים שעמלו והקדישו את חסכונותיהם לרכישת דירה, הנושאים נטל משכנתה כבד (שעשוי להתייקר משמעותית עם העלאות הריבית בעתיד) צריכים לממן מכיסם את חלומם של פוליטיקאים פופוליסטים.

אם רוצים לטפל בבעיה האמתית מהשורש, יש לנקוט במדיניות הפוכה: פחות רגולציה, פחות מיסוי, יותר שחרור קרקעות. הפחתת מס הרכישה תקל על גיוס אשראי להשקעות נדל"ן; אם יאפשרו לבעלי נכסים אחוזי בניה נוספים, העיריות יזכו בהיטלי השבחה והציבור ירוויח דירות נוספות. כל הצעדים הללו יביאו עד מהרה לירידת מחירים. באווירת המחאה החברתית שהשתלטה על הכנסת, נראה שאלו חלומות רחוקים

הכי נצפות

אין תוצאה