"אליטה": בלי יומרות ליותר מבינג' סבוני, מופרך וראוותני

לסדרה החדשה של אלכס פינה אין את העוקץ, האקשן או היומרנות הראשונית של "בית הנייר". התוצאה היא דרמת מרד נעורים שכולה תשוקות נחבאות וסצינות סקס מוגזמות


אולי יעניין אותך גם

אין תוצאה
אין תוצאה
"בית הנייר", על חלקה הראשון והממכר וחלקה השני המפוזר והטלנובלי, העפילה לראש רשימת הסדרות הנצפות ביותר בנטפליקס בשפה זרה. הצלחתה הבינלאומית הובילה את קברניטי הרשת לחתום על בלעדיות עם אלכס פינה, יוצר הדרמה הספרדית, שיכתוב חלק שלישי שנחיצותו מוטלת בספק וכן תוכן מקורי נוסף. עד אז, נטפליקס מנסה לשחזר את ההצלחה, ולקרוץ לאוהדי מתח וטלנובלה עם הסדרה החדשה "אליטה" (Elite) - שמחזירה למסך שלושה מכוכבי בית הנייר: ג'יימי לורנטה (דנבר), מיגל הרמן (ריו) ומריה פדרזה (אליסון).

לסדרה, שזמינה למרתון צפייה מאז יום שישי האחרון, אין את העוקץ, האקשן או היומרנות הראשונית של בית הנייר (גם אם התברר שאין לה כיסוי מאוחר יותר). במקום זאת, היא מכוונת לקהל צעיר יחסית, שעוד בשלב הטריילר הכתיר אותה "המדריך לרוצח" פינת "אחת שיודעת". ואכן, בסיפור נשזרים במהירות פערי מעמדות, רומנים, סודות, בגידות, סקס בשלישיה, ניסיונות סחיטה ותעלומת רצח. התוצאה היא סדרת תיכון צפויה ומוגזמת בכל קנה מידה. אם היו לה יומרות לשקף את הפער העצום והגורלי בין העשירים והעניים בספרד בפרק הראשון או האחרון, הן מתמוססות אי שם בבינג' סבוני, מופרך וראוותני.

העלילה נפתחת לאחר שגג התיכון המקומי מתמוטט. בספין תקשורתי, שלושה בני נוער ממעמד הפועלים מקבלים מלגת לימודים לתיכון פרטי יוקרתי שבו לומדים בני העשירים. סמואל הוא בן לאם חד הורית שעובד כמלצר, ומנסה שלא להישאב לתסבוכות שבהן נמצא אחיו הבכור שזה עתה השתחרר מהכלא. נדיה היא תלמידה שאפתנית מבית פלסטיני, שנאלצת לוותר על עטיית חיג'אב כדי ללמוד בתיכון הנחשב. כריסטיאן מפצה על חוסר הסבלנות שלו ללימודים בקסם אישי, ביטחון עצמי וגוף שרירי שמוכן בכל רגע נתון לסלפי.

בטריק תסריטאי ממוחזר לעייפה, הסיפור מסופר בשני זמנים מקבילים. הראשון מתרחש בהווה ומציג את גיבורי הסדרה בחקירה משטרתית בעקבות מותה של אחת התלמידות. קו העלילה השני חוזר לעבר ומציג כיצד הגעתם של השלושה לתיכון מערערת את הדינמיקה החברתית ושמה אותם על הכוונת של מי שרואה בהם איום. תעלומת הרצח נשזרת בטיפול מהיר ושטחי בחיי המתבגרים, החל מהזיוף שבחיי העשירים, דרך זהות מינית, מרד נעורים, התמכרות לסמים ומשולש רומנטי.הניסיון לכרוך את העלילה בפרשת רצח אמור להוסיף ממד אפל ומסתורי לעלילה. אלא שהתעלומה שואבת את זמן המסך מקווי עלילה עם פוטנציאל לעורר אמפתיה או עניין בחיי הדמויות. הצורך להניע את העלילה קדימה ולפתור את התעלומה בשמונה פרקים בלבד אמנם עושה טוב לאפקט הבינג' של הסדרה, אבל גם מעיף מהחלון כל פוטנציאל שהיה לטעון את הדמויות בנפח. במקום להראות מורכבות גדולה יותר ככל שהעלילה מתפתחת, גיבורי הסדרה מצטמצמים לקריקטורות מפרק לפרק.

"אליטה" לא מתיימרת להיות יותר ממה שהיא - דרמת נעורים שכולה תשוקות נחבאות, סצינות סקס מוגזמות ומרד נעורים. אלא שממש ברגע האחרון חלה תפנית מפתיעה עם ההחלטה לחתום את העלילה בסוף לא צפוי, שעושה מעט חסד עם הדרך אליו. זהו סיום מפוכח, שמפנה חצי ביקורת למציאות בספרד שבה חוסר השוויון והפער בין העשירים לעניים הוא מהגדולים באירופה. לכנות את "אליטה" צפייה מומלצת תהיה הגזמה פרועה, אבל חובבי דרמות סבוניות שאיכשהו סיימו לצפות בכל הסדרות הטובות יותר בז'אנר, יכולים להתפשר על צפייה מרתונית ולא תובענית במשקל נוצה.

הכי נצפות

אין תוצאה