המלחמה בין בתי ההשקעות הגדולים לקטנים: "באוצר הבינו שבתי ההשקעות יכולים לחולל תחרות בתעשייה"

מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות הפורשת, יוליה מרוז, מסכמת כהונה של 4.5 שנים - מאז שהוקם האיגוד . בראיון פרישה מספרת מרוז ל"גלובס" על הסיבות לעזיבתה ("זה עדיין הבייבי שלי"), מתקוממת על האמירות שקיימת מחנאות של גדולים מול קטנים בין החברים באיגוד ("זה איגוד של מתחרים עזים שהתגייסו למטרה משותפת"), ומסבירה למה בכלל צריך איגוד לבתי ההשקעות


אולי יעניין אותך גם

אין תוצאה
אין תוצאה
לאורך השנים הוכיחו את עצמם האיגודים של הגופים העסקיים כגורמים בעלי עוצמה פוליטית, היכולים לסייע לענף מסוים להשיג הישגים בממשלה ובכנסת, לעתים באמצעות נטרול מהלכים שמאיימים עליהם ולעתים באמצעות יצירת הוראות שתואמות את צורכיהם.

מציאות זו קיימת גם בעולמות הפיננסים המבוססים של הבנקאות והביטוח, במידה משתנה של הצלחה. עם זאת, בתי ההשקעות המקומיים התאפיינו לאורך השנים בכך שלא היו מאוגדים, ורק אחת מהפעילויות המרכזיות שלהם זכתה לאיגוד מקצועי ותיק ובעל הישגים: איגוד מנהלי קרנות הנאמנות. לפני מספר שנים החליטו כמה ברוקרים מובילים להקים איגוד נוסף, איגוד בתי ההשקעות, שעד כה התמקד בעיקר בפעילותם המרכזית, בתחום קופות הגמל.

איגוד בתי ההשקעות הוקם במהלך 2014 תחת היו"ר הראשון חגי בדש, באותן ימים מנכ"ל פסגות, והיום ממלא את תפקיד היו"ר אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש. מנכ"לית האיגוד, מאז הקמתו ועד שסיימה את תפקידה מוקדם יותר השבוע, היא יוליה מרוז. החברים באיגוד הם בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש, אלטשולר שחם, אקסלנס, הלמן אלדובי, ילין לפידות, אי.בי.אי, אנליסט ואפסילון, והשלושה הראשונים הם, ככל הידוע, אלה שנותנים את עיקר הטון.

יוליה מרוז, את בעצם היית הלוביסטית של בתי ההשקעות?

"לא אגדיר זאת כך. אחת האמירות המרכזיות והכמעט אישיות שלי בסיפור הזה זה שאני לא רואה באיגוד מקצועי כלשהו - שרואה את עצמו מרכזי - לוביסט בלבד. לובינג זה שירותי תמך מאוד חשובים, ויש חברות שמתמחות בזה ונעזרנו בהן, למשבצת הספציפית של הלובינג ושל ניהול קשרי ממשל ועם הכנסת. אך הליבה של האיגוד היא מקצועית ולא לובינג, ולהסתכל על נושאים שהרגולציה מובילה מכל הזוויות".

מרוז פרשה ביום רביעי השבוע, בתום ארבע שנים וחצי בתפקיד מנכ"לית האיגוד. "התחלתי את התפקיד ב-1 במאי 2014, חג הפועלים", היא מספרת בריאיון פרישה. "הגעתי לתפקיד לאחר שהייתי אחראית על הרגולציה בחברת פלאפון, ובתי ההשקעות הגיעו לאיזשהו מצב של בגרות ובשלות, שהם כבר לא ילדים קטנים, ולתפיסה שהגיע הזמן שיהיה להם איגוד משל עצמם, בדומה לקבוצות שחקנים אחרות בשוק. מנכ"לים של כמה בתי השקעות התארגנו והחליטו שיקום ארגון שכזה, וחיפשו את מי שינהל אותו. הקמתי את האיגוד מאפס, לא היה איגוד כזה".

קודם לעולם הסלולר הייתה מרוז באגף תקציבים באוצר, שם הייתה רכזת ממשל ומנהל, ולאחר מכן רכזת תחבורה, ו"לאורך כל התקופה העסקית שלי היו לי ממשקים עם שר האוצר משה כחלון", היא אומרת, ומוסיפה כי "רואים שהאוצר פעיל מאוד בשוקי החיסכון, בעיניים של הגברת התחרות, כמו שהיה בשוק התקשורת".

למה היו צריכים את האיגוד הזה? הרי יש את איגוד קרנות הנאמנות, שבראשות אלי בבלי.

"היה גם איגוד לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה, ועדיין קיים איגוד לקרנות נאמנות ולתעודות סל. היה גם איגוד מנהלי תיקים, לגבי מנהלים שאינם חברים באיגוד בתי ההשקעות, אבל כשבאו המנכ"לים יחד, הם ראו צורך באיגוד בתי השקעות של הגדולים וגם של קטנים, שבו אחד המאפיינים העיקריים הוא פעילות בתחום הגמל. הם רצו לאגד את הפעילות בכמה נושאים גדולים בתחום הגמל והחיסכון לטווח ארוך, שנמצא במצב תחרותי לא מספיק חזק מול קבוצות הביטוח. איגוד בתי ההשקעות מתממשק מול כל יתר האיגודים, ורואה את התמונה המלאה".

הכי נצפות

אין תוצאה