הניסויים הרפואיים הנוראים ביותר על בני האדם

דרכים של המדע יכולות להיות עגומות.ניסויים בבני האדם תמיד יהיו נושא שנוי במחלוקת. מצד אחד, גישה זו מאפשרת לנו לקבל מידע נוסף על גוף האדם, אשר בעתיד עשוי להיות שימושי, אך לעומת זאת יש מספר סוגיות אתיות

הניסויים הרפואיים הנוראים ביותר על בני האדם

הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות כבני אדם מתורבתים - זה לנסות למצוא איזון. באופן אידיאלי, אנחנו צריכים לבצע ניסויים, בהם אנו גורמים לכמה שפחות נזק לאדם.
עם זאת, המקרים שלהלן – הם ההפך מהקונספציה הזו. אנחנו יכולים רק לדמיין את הכאב שחוו האנשים האלה – עבור מי שאהב לשחק את תפקיד האלוהים, הם היו לא יותר חשובים מעכברי מעבדה.

הניסויים הרפואיים הנוראים ביותר על בני האדםהניסויים של האב של רפואת הנשים

ג'יי מריון סימס, הנערץ על ידי רבים כחלוץ אמריקאי בתחום רפואת הנשים, בשנת 1840 התחיל במחקר מקיף בתחום של ניתוחים גניקולוגיים. בניסויים הוא השתמש בכמה נשים שהיו עבדות. המחקר ארך 3 שנים, ונועד ללמד כיצד לטפל בפיסטולות בין הנרתיק ושלפוחית השתן.
סימס האמין שמחלה מתרחשת כאשר יש חיבור לא תקין של שלפוחית השתן לנרתיק. משום מה, הוא ביצע את הניתוחים ללא הרדמה. אישה אחת בשם אנרצ'ה, חוותה 30 ניתוחים כאלה, דבר שעזר לסימס להוכיח את טענותיו.
זה היה לא היה המחקר המפחיד היחיד שנערך על ידי סימס - הוא גם ניסה לטפל בילדיהם של עבדים הסובלים מצפדת - תכווצויות של שרירי הלעיסה – תוך שימוש בכלי סנדלרי כדי לשבור ולאחר מכן ליישר את עצמות הגולגולת שלהם.

הניסויים הרפואיים הנוראים ביותר על בני האדםהיחידה 731 ביפן
הצבא של קיסר יפן יזם מספר ניסויים רפואיים ומחקרים על בני אדם.רוב הניסויים האלה הסתיימו במספר לא ידוע של מתים.דו"ח של ניו יורק טיימס משנת 1995 העריך את מספר הקורבנות 200 אלף בני אדם.
הניסויים כוללים בין היתר,הזרקת בני אדם בחיידקי הקולרה,הדבר וקדחת טיפואיד,וכמה אסירים אולצו לצעוד בקור קשה כדי לבבצע ניסויים על תרופות של קפיאה.
אחרי תקופה לא קצרה,אנשי היחידה 731 מסרו לכלי תקשורת שונים כי הם נחשפו לגזים מרעילים,בנוסף הם מסרו כי נכלאו בתאים סגורים תחת לחץ עצום דבר שגרם ליציאת עיניהם מפניהם,בעוד אחרים מהם נכרתו אבריהם כשהם בחיים.
הניסויים הרפואיים הנוראים ביותר על בני האדםניסוי המפלצת

בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת ניסו חוקרים מאיווה (ארה"ב) להבין מה גורם לגמגום ובעיות דיבור בקרב ילדים. את הניסוי ערך וונדל ג'ונסון בבית יתומים, שם הוא חילק את הילדים היתומים לשתי קבוצות. אחת הקבוצות קיבלה תרפיית דיבור חיובית – כלומר, עודדו ושיבחו את הילד על רהיטות ודיבור ברור; הקבוצה השנייה עברה תרפיית דיבור שלילית, במהלכה השפילו את הילד ולעגו לו על כל טעות בדיבור שעשה, ולא פספסו אף הזדמנות להשפיל ולהטיח האשמות.
הרבה מהילדים שדיברו רגיל עד הטיפול השלילי, החלו לגמגם ולסבול מבעיות דיבור וכן מבעיות פסיכולוגיות אחרות כמו דימוי עצמי נמוך, חרדה ודיכאון. הקולגות של ג'ונסון העניקו לניסוי את השם "ניסוי המפלצת" מאחר והוא גרם לנזק פסיכולוגי בלתי הפיך לילדים יתומים. יש משהו מפלצתי מזה?

הכי נצפות

אין תוצאה