ספר שו"ת חדש של הרב קאפח זצ"ל: "בעצם מציאותו לימד אותנו לאילו פסגות של תורה אפשר להגיע"

בספר חדש שרואה אור בימים אלו, מתפרסמות 290 שאלות של הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים ובין הרב יוסף קאפח שהיה רב 'על מגזרי' ואולי הבקיא מכולם בתורת הרמב"ם. הרב מתייחס להפגנות, לאברכים שאינם עובדים ולהיתר מכירה

ספר שו

שמונה עשרה שנה עברו מאז פטירתו של הרב יוסף קאפח, שנתפס בעיני רבים כאחד מהרבנים ומורי ההלכה של עדת התימנים. אך נראה שככל שעוברות השנים, דמותו הופכת לנערצת יותר בחוגי הציונות הדתית.

הרמב"מיסט שעלה מתימן וקבע את מושבו בישיבת 'מרכז הרב', ולאחר מכן שימש במשך שנים רבות כדיין בבית הדין של הרבנות הראשית, תוך הקפדה להתפרנס מיגיע כפיו ולא מלימוד תורה, נמצא כבר שנים רבות ב'מזרח' של חוגי הציונות הדתית, למרות שהיה רחוק מפעילות מגזרית ומפלגתית, ועמד בקשרים חמים עם גדולי תורה מכל החוגים וגם עם אנשי אקדמיה מגוונים.

בין שומעי לקחו של הרב קאפח היה גם הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים, שהיה פוקד את ביתו של הרב קאפח במשך שנים רבות. בספר חדש בשם 'טל יוסף' מתפרסמות לראשונה 290 תשובות שהשיב הרב קאפח לרב טל, בהוצאת ישיבת תורת החיים ומכון מש"ה.

בין היתר מתייחס הרב קאפח לאברכים שמתפרנסים מלימוד תורה.כשהרב טל שואל אותו "האם אין בעיה לייסד כולל שאברכיו מתפרנסים מלימוד תורה?" עונה לו הרב קאפח זצ"ל: "כיון שהיום זו עת לעשות לה', כי בקושי רב ניתן לגדול בתורה בלי להתפרנס ממנה, שפיר דמי".

כשנשאל האם מותר ללכת להפגנות ובכך לבטל תורה ענה: "אם הדבר היה עוזר היה צריך להורות לנסוע ולהתבטל מתורה. אולם נראה (לכאורה) שהפגנות אלו אינן עוזרות".

נושאים נוספים עליהם עונה הרב: תוקפו של היתר המכירה בשמיטה, הכרזה על השבת אבדה שערכה מועט, היחס ליום העצמאות וליום ירושלים, ישיבה נפרדת או מעורבת באירועים, ועוד.

מדברי הרב טל בהקדמה לספר: "יש שמגדירים את הגדלות בתורה לפי גודל הציבור שהולך אחרי אותו גדול, ויש שמגדירים לפי כמות ה'מופתים'. אך גדלות בתורה, כשמה כן היא – עמל בתורה, ידיעת התורה, וקיום התורה ברמות הגבוהות ביותר. את הגדלות הזו, במלוא הודה והדרה, זכינו לראות אצל מורנו ורבינו זצ"ל. ככל שהכרתי אותו יותר, כך התפעלתי יותר מעוצם גדולתו בתורה. בעצם מציאותו לימד אותנו לאילו פסגות של תורה אפשר להגיע, ולאן צריך לשאוף".

הרב טל בדברי ההקדמה סיפר: "הוא גם היה מצוי היטב בכל הצדדים המעשיים והריאליים של התורה: ניקור, מילה, קבורה, כתיבת סת"ם וכו', ולא נשאר בעולם המחשבה בלבד. לקראת שבת הברית לאחד מבניי, שאלתיו אם מותר שאני אמול ומישהו אחר יפרע. הרב התקשה להבין מה הבעיה, ולמה אני לא יכול לפרוע בעצמי. מבחינתו פריעה הייתה מעשה כל כך פשוט, שבכלל לא היה מה להתלבט לגביו, והייתי צריך להסביר לו שאצלי זה לא כך.