חשיפה: פרוטוקול הרבנות הראשית ביום כ"ט בנובמבר

עם היוודע תוצאת ההצבעה באו"ם, קיבלה הרבנות הראשית את הצעת הרב הרצוג "לקבוע את י"ז כסלו תש"ח ליום הודיה ושמחה לדורות". חוקר הרבנות הראשית: "הרבנים הראשיים הבינו שזו הזדמנות היסטורית"

חשיפה: פרוטוקול הרבנות הראשית ביום כ

כ"ט בנובמבר הוא התאריך שבו החליטו באו"ם על סיום המנדט הבריטי וחלוקת ארץ ישראל ליהודים ולערבים. מסמך מיוחד שנחשף ב'כיפה' לראשונה מלמד כי בדיוק היום (ג') לפני 70 שנה, החליטה הרבנות הראשית לישראל "לקבוע את י"ז כסלו תש"ח ליום הודיה ושמחה לדורות".

"ב-4.00 לפנות בוקר של יום ההצבעה באו"ם", מספר הרב שמואל כ"ץ רב בתי ספר בירושלים וחוקר תולדות הרבנות הראשית, "הגיע הרב הראשי דאז, הרב הראשי הספרדי הרבעוזיאל, לחצר הסוכנות היהודית בירושלים ואמר בפני ההמון החוגג: 'שחר גאולת ישראל הגיע!'".

לדבריו, "הרבנים הראשיים חשו היטב את גודל השעה. הם הבינו שזו הזדמנות היסטורית, שלא בטוח אם תחזור, להקים מדינה אפילו בגבולות מצומצמים וללא ירושלים, ובכך לתת בית למאות אלפי יהודים ניצולי שואה שהיו עדיין במחנות העקורים באירופה ונצורים בקפריסין". הרב עוזיאל אף ערך סעודת מצווה ובירך ברכת 'שהחיינו' בשם ובמלכות

כבר באותו הבוקר הם כינסו ישיבה מיוחדת של מועצת הרבנות הראשית, במהלכה הציע הרב הרצוג שלוש הצעות, "להכריז על תפילת הודיה בכל העולם, שתכלול אמירת הלל ללא ברכה ו'נשמת כל חי', לקבוע את יום י"ז בכסלו ליום הודיה ושמחה לדורות ולהוסיף בהפטרת חנוכה את דברי זכריה ח, א-ג".

חברי המועצה קיבלו מיד את ההצעה הראשונה ובהמשך הסכימו גם, כפי שנכתב במסמך שנחשף לאחר 70 שנה על ידי הרב כ"ץ, "לקבוע את י"ז כסלו תש"ח ליום הודיה ושמחה לדורות".חוקר הרבנות הראשית מספר כי גם בקרב הרבנים הראשיים היה מתח גדול לפני ההצבעה באו"ם ומספר ימים לפני שנערכה, בי"א בכסלו, הם פרסמו קריאה לרבנים ולגבאי בתי הכנסת בארץ ובתפוצות - לומר בכל יום עם סיום תפילת שחרית עד ליום ההצבעה, 7 פעמים את פרק כ' בתהילים "בקול רם ובכוונה עצומה".

חשיפה: פרוטוקול הרבנות הראשית ביום כלמחרת הוא מוסיף "הם קראו לכל הבחורים הצעירים בארץ - להתגייס לצבא ולכל יהודי - לתרום למגבית לביטחון העם". סמוך למועד ההצבעה הרב הרצוג חיבר תפילה מיוחדת ליום זה: "אבינו שבשמים, שמע תפילתנו, והאר פניך אל שארית ישראל. באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. פתח שערי שמים ללב עמך כל בית-ישראל בכל קצווי תבל הדופק בחוזקה ביום הנורא והנשגב הלזה, בחרדת הדורות ובצפיית הגאולה. אנא, תיראה לפניך את אש התמיד אשר תוקד על מזבח קידוש שמך מאז ומעולם".

ביום ההצבעה חדלו אלפים מתושבי ירושלים את מלאכתם כדי להשתתף בתפילות המיוחדות שנאמרו בבתי הכנסת בעיר. לבסוף במוצאי שבת בחצות עברה תכנית החלוקה כש-33 מדינות הצביעו בעדה, 13 התנגדו, 10 נמנעו, ואחת נעדרה. "השמחה הספונטנית", מציין הרב כ"ץ, "סחפה את ההמונים, שיצאו לחגוג ולרקוד ברחובות הערים. גם הציבור החרדי חגג בריקודים, כולל בשכונת 'מאה שערים'. המונים הגיעו לביתו של הרב הרצוג כדי להביע לו תודה על פועלו באותם הימים".

הרב הראשי האשכנזי נתבקש לספק את התייחסותו להצבעה ובמקלטי הרדיו הוא נשמע כאומר: "התקיימו היום דברי הפרשה בתורה הקדושה שקראנו היום: "שלחני כי עלה השחר". אחרי שנות הגלות המרה, שארכה אלפיים שנה, הנה שחרה של גאולת ישראל מתחיל עולה. התאחדו כל בית ישראל בתקות איתן ואמונת נצח בצור ישראל וגואלו! "

לצד זה לרב הרצוג היה קשה מאוד להשלים עם שחלקים גדולים מארץ ישראל, לרבות ירושלים העתיקה, נשארו מחוץ לגבולות המדינה שבהקמה ועל כך הוא אמר: "אם תשאלוני מהו צו השעה, הנה תשובתי: קורבנות בגוף ובממון, בעד עמנו וארצנו תקריב כל מפלגה חלק מעצמאותה, מגאותה וגאונה, אנוכיותה וחלק מהאמביציה שלה על מזבח התאווה...צו השעה הוא - לפקוח עיניים עוורות, ולראות ולהכיר את יד ה'. את ההשגחה המיוחדת על בית ישראל. צו השעה הוא - לכונן את המדינה היהודית בציון בית חיינו על יסודות דבר ה', יסודות התורה. דמוקרטית תהא המדינה היהודית. בנויה על צדק ומשפט של תורתנו, תורת הצדק והמשפט, אשר ממנה למדו עמים רבים ועצומים צדק ומשפט מישרים".