נשים דתיות בשנת 2028: טור מהעתיד של יערה ישורון

ראשת אולפנה, רבנית בית ספר, מנהיגת קהילה ופוליטיקאית. לא, זו לא תחילתה של בדיחה פמיניסטית אלא התחזית של יערה ישורון למעמד האישה הדתית בחגיגות ה-80 של המדינה. וכן, לפמיניסטיות יש כבר הרבה חוש הומור

נשים דתיות בשנת 2028: טור מהעתיד של יערה ישורון

נשים דתיות 2028.

יאללה, אמא, את באה לרקוד? בדיוק הרב העביר למנהיגת הקהילה את ספרי התורה מעזרת הגברים. מה קרה אמא, למה את בוכה? שוב פעם נזכרת איך הייתן צריכות להיאבק על לרקוד עם ספרי התורה בשמחת תורה? די נו, זה רק נשמע שאת נורא זקנה. בואי!

אמא אני חייבת לספר לך. הייתי היום בבית הספר וראשת האולפנה העבירה שיעור ביחד עם רבנית בית הספר לכבוד ראש חודש. אחר כך הייתה הרקדה ענקית עם דיג'יי נהדרת ולהקת המחול של בית הספר. היה מדהים. בראש חודש הבא תבואי לראות. יהיה אז גם לימוד הורים ובנות, ממש חשוב לי שתגיעי. זאת דמעה, אמא?

אני כל כך מתרגשת להצביע בבחירות בפעם הראשונה אמא! אני זוכרת שסיפרת כמה נדיר היה למצוא נשים דתיות בכנסת, במפלגות, במועצות הערים ובכלל בפוליטיקה. אני לא זוכרת שזה היה ומצחיק אותי לדמיין את זה. הרי כל כך מוזר שזה לא היה ככה. לא? מה לא?

אמא, שומעת? עוד לא החלטתי אם בשנה הבאה אלך לשירות לאומי או לצבא, אבל אני בכל מקרה הולכת לשלב את זה עם לימוד תורה. יש ארבע מדרשות שילוב שאני בודקת בשבוע הבא, בכולן יש אפשרות ללמוד תורה גם תוך כדי השירות הלאומי וגם תוך כדי הצבא, אפשר גם ללמוד שם שנה שלמה אחרי השירות, ואפילו להמשיך ללימודי תורה מתקדמים אם אחליט להמשיך בכיוון הזה אחרי כן. למה שוב פעם את בוכה?

ישראל 2028. כבר קשה לדמיין מה היה כאן לפני בסך הכל עשר שנים. הנשים הדתיות נמצאות בכל מקום, ובעיקר – בוחרות לממש לא רק את הכישרונות המקצועיים שלהן, אלא גם את תשוקותיהן הרוחניות.

הן מגיעות לבית הכנסת כי גם מעזרת הנשים, ואפילו אם הן מגיעות עם עגלת תינוק, הן יכולות לראות מה קורה בעזרת הגברים ולקחת חלק פעיל בתפילה בלי שייחשדו ברפורמיות. הן יכולות לומר קדיש יתומה בכל בית כנסת ולומר דבר תורה בשבת בלי להיחשב "פמיניסטית לוחמת", אלא סתם באופן טבעי, בדיוק כמו שהן מספרות על השבוע שהיה להן במפגש חברים, או מעבירות הרצאה בעבודה.

מי שבוחרת, יכולה ללמוד תורה בדיוק כמו בן ישיבה. בתי המדרש לנשים פורחים ועולים, מלאים בנשים בכל הגילאים ומכל הסוגים. הנשים הדתיות מבינות שיש תפקידים נוספים שעליהן למלא, והן מתייצבות וממלאות גם תפקידים בכירים: בשירות המדינה, בחינוך, בתרבות, בעסקים, במועצות הדתיות,

בפוליטיקה המקומית והארצית. ויחד עם כל זה – הן לא מתבלבלות. ברור להן שיש להן יכולת לבחור, וחלקן בוחרות להיות בבית עם הילדים עד שיגדלו. כשכולן מתאספות בשבת בגינה או בבית הכנסת, הן צוחקות זו עם זו על זה שפעם, לפני עשור, היה נדמה שלא לכל מקום הן יכולות להגיע.