"אני לא רוצה להיות חרדי, זה לא מעניין אותי"

מה קורה לנוער שנחשף לאינטרנט לא מסונן . האם בעיות האינטרנט הן רק סימפטום למחלה - ולא המחלה בכבודה ובעצמה


קיבלתי טלפון בהול בשבוע שעבר: "אני צריך לדבר אתך בדחיפות המרבית, נראה לי שאני הולך לאבד את הבן שלי", אומר לי האדם שמאחורי הקו. קבענו פגישה והוא הגיע, היה נראה שהוא נתון בסערת רגשות.

וכך הוא סיפר: "אני איש עסקים, יש לי 7 ילדים כולם ברוך השם ילדים טובים ומקסימים. אני לא יכול להגיד לעצמי שאני אבא הכי מושלם בעולם, אבל לפחות אני וזוגתי משתדלים להיות ההורים הכי טובים, מקסימים ומשקיעים שרק אפשר להיות. יש לנו יחסים טובים מאוד עם כל הילדים שלנו. אנחנו הולכים פעם בשנה גם לקורס חינוך ילדים כדי שנהיה הורים טובים יותר.

"הבן הגדול שלי לומד בשיעור א' בישיבה גדולה, בכל זמן חורף האחרון ראיתי שהוא לא כל כך מקפיד על סדרי הישיבה, אך לא אמרנו מילה ולא הערנו, רק אמרנו לו 'אם אתה צריך משהו אנחנו שם בשבילך תמיד'. לפני כיומיים ישבתי עם הבן שלי ואמרתי לו 'משהו מציק לך? תספר לי'... אך הוא אמר 'עזוב אבא, אתה לא תאהב לשמוע את מה שיש להגיד'. אך אני התעקשתי שוב, ואמרתי 'מה שתגיד לי אני מבטיח לך שאתמוך בך, אתה הבן שלי, תמיד אני אהיה איתך'. ואז הוא הטיל פצצה שמאז אני ואשתי כמעט ולא ישנים ולא אוכלים ורק בוכים.

הוא אמר לנו שמצדו הוא לא רוצה להמשיך בישיבה לשבת ללמוד, הוא לא אוהב לשבת וללמוד ולא מעניין אותו ישיבה וכל הנלווה לכך. לא תפילה. ממש כלום. "כל הישיבה קטנה שיחקתי שאני יושב ולומד אבל זהו אני כבר לא מסוגל", אמר. מהדברים האלו גם הייתי בוכה ונשבר כי כל הורה רוצה שבנו ילך בדרכו בדרך שהוא מאמין בה. הייתי מקבל אותו איך שהוא, אפילו הייתי מצרף אותו שיעבוד בעסקים שלי.

אך פה הוא הוסיף משהו שזה ממש שבר אותי לרסיסים, "עצוב לי להגיד לך אבא אבל אני ממש לא רוצה להיות חרדי שומר תורה ומצוות, זה פשוט לא מעניין אותי". הרגשתי באותו רגע שאני הולך לקבל התקף לב, לא יכולתי להגיד מילה, רק ניגשתי לבני חיבקתי אותו וממש בכיתי ללא הפוגה.

ופה ממש האבא התפרץ מולי בבכי קורע לב ואמר "מה טעינו? מה עשינו לא טוב? מה יהיה עם הבן שלי?" הוא שואל בבכי תמרורים. דיברתי אתו שיחה ארוכה וקבענו שאני יפגוש את בנו. בתקווה לנסות לראות מה קורה אתו ומה עובר עליו.

הוא נכנס אלי לחדר, במראה של בחור ישיבה לכל דבר, כובע וחליפה, גרטעל קשור בצמידות ופאות ארוכות מתנוססות לו על לחייו. עשינו היכרות קטנה והתחלנו לדבר, הוא היה בחור מאוד חכם השיחה התגלגלה עד שהגיעה לרצונו לעזוב את הישיבה ויותר מכך חוסר רצונו בשמירת תורה ומצוות.

"אגיד לך את האמת", הוא סיפר לי, "יש לי הורים טובים ומקסימים, אין לי שום תלונות עליהם, אולי מלבד הקושי שאבי היה נוסע הרבה לחו"ל לצורך עסקיו וכך פחות הייתי רואה אותו, אבל אבי היה מפצה אותי בזמן שהוא כן היה בארץ.

"המשרד של אבי נמצא מתחת לבניין שלנו, לפני מספר שנים אבי היה בחו"ל, זה היה שבוע לפני פסח ואבי התקשר אלי ואמר לי שהוא יגיע הביתה רק בליל בדיקת חמץ, כך שהוא לא יספיק לנקות את המשרד שלו והוא ביקש שאנקה את המשרד לפסח. בשמחה נעניתי לבקשה והתחלתי לנקות את המשרד, על השולחן המשרדי נח המחשב. לא יודע מה דחף אותי, פתחתי את המחשב, מה הוא אינטרנט אני יודע, יש לנו בבית אינטרנט עם סינון של אתרוג. וכך התחלתי לגלוש, לאחר כחצי שעה קפץ לי איזשהו סרטון שלא כאן המקום לפרטו.

"בהתחלה הנשמה שלי נבהלה ידעתי שמה שאני עושה עכשיו זה דבר לא טוב, אך התפתיתי וציפתי באותו סרטון, אני לא יכול לתאר את ייסורי המצפון שהיו לי באותו זמן, פשוט לא היה לי נעים ולא שיתפתי וסיפרתי כלום להורי על מה שהיה במשרד. אני זוכר שבאותו פסח בליל הסדר הרגשתי שמשהו קורה לנשמתי, משהו קרה לי, הרגשתי אחרת, מה שראיתי במשרד ריצד מול עיניי.

"הבטחתי לעצמי שיותר אני לא נוגע במחשב של אבי, אך הבטחות לחוד ומציאות לחוד. לאט לאט בכל פעם שאבי היה נוסע לחו"ל, הייתי יורד למשרד וצופה בכל מיני דברים שהרגו לי את הנשמה, קראתי גם כל מיני דעות, ראיתי דרך המסך גם תכניות שלא לרוח היהדות. לאט לאט החשק ללמוד, להתפלל ולקיים מצוות התחיל לרדת ממני, הרגשתי שאני חי חיים שקריים. אני מאוד אוהב את הוריי, אולי אני מאשים את אבי שלא שם מלכתחילה סינון באינטרנט שלו וכך הגעתי לאיפה שהגעתי, אבל באמת לא מושך אותי החיים החרדיים, קורץ לי יותר מה שראיתי מול המסך".

בעזרת הבורא יתברך לאחר מספר שיחות ואנחנו עדיין בתהליך הבחור הסכים לעבור ישיבה, אומנם לישיבה יותר פתוחה. ובעיקר העבודה אתו הייתה לשנות ולהסביר שמה שהוא רואה זה באמת לא החיים האמתיים.

אותו בחור נפל רק בגלל סיבה אחת, להוריו היה אינטרנט לא מסונן. אני יכול להגיד בבירור שמתוך המון בני נוער מתמודד שדיברתי וכן אנשים שכבתה להם האמונה בדרך החיים היהודית, שלא מעניין אותם יותר ללמוד, אין להם חשק להתפלל וכו' - אחת הסיבות המרכזיות היא שהם נחשפו לתכנים שלא מתאימים ליהודי שומר תורה ומצוות.

זה ברור לי ב100 אחוז שנער צעיר שצופה בתכנים ובדעות ורואה תכניות שנוגדות את הדרך היהודית, לא יהיה לו שום רצון להיות בישיבה, ללמוד ולקיים תורה ומצוות. גדולי ישראל הורו להימנע מהאינטרנט אך התירו למי שצריך לצורכי עבודה ויש לכך מספר חברות סינון שונות. וכל אחד יעשה את מה שהוא חושב שמתאים לו.

אך ישנם אנשים שלא יודע על בסיס מה הם מתירים לעצמם שיהיה להם אינטרנט בלי סינון, מילא הם לוקחים אחריות לעצמם והם מאמינים שהם חזקים ויודעים לשמור את עצמם. יכול להיות על אף שהתורה אומרת אין אפוטרופוס לעריות, וזה לא רק התכנים הבעייתיים, זה כל הדעות וההווי שהם רואים, שזה משנה להם את הדעת מהאמונה הטהורה.

אך בעיקר כואב לי על הילדים ובני הנוער שלהם, שיהיה ברור, נער או ילד שנחשף לתכנים לא טובים אל תצפו ממנו לכלום, ממש לכלום.

וכדי להביא את הצד השני של המטבע אביא כתבה שכתבתי פעם על נוער נושר ואינטרנט בקצרה:

בעיות האינטרנט הן רק סימפטום למחלה - ולא המחלה בכבודה ובעצמה. היכן באמת נעוצה הבעיה? אני שומע הרבה מאוד אנשים שמתלוננים שהבעיה העיקרית של הדור שלנו שגורמת להתדרדרות של הנוער היא בעיית הטלפונים ה'לא כשרים' והאינטרנט הלא מסונן.

מנקודת המבט שלי האינטרנט הוא אומנם מאוד מאוד בעייתי. הוא יוצר הרבה בעיות לאנשים שומרי תורה ומצוות. ויוצר אף בעיות גם לאנשים שלא שומרים תורה ומצוות יהודים ולא יהודים כאחד.

היום בכל העולם מבינים ויודעים גם לא יהודים וללא שום קשר לדת כלשהי שצפייה באינטרנט ללא סינון בתכנים הנמצאים שם יוצרת בעיות רבות, היא מעודדת ומחנכת את הנפש לכל המידות הרעות. ויוצרת נפש לא בריאה ותקינה. ובפרט אצל ילדים ובני נוער שאז הנפש להם נבנית. יש היום עשרות אלפי עובדות ועשרות מחקרים ונתונים לאיזה מצבים מזעזעים ילדים ובני נוער הגיעו בגלל צפייה באינטרנט ללא סינון. ואני חוזר שוב ואומר שזה ללא שום קשר לדת.

היום, כמעט בכל אתר ישנם פרסומות לא צנועות שמקשות מאוד על שמירת עיניים ועל שמירת התמימות. יש בכל מקום כתבות שהם תועבה וכפירה בדרכי ה'. לצערי, אני לא חושב שזאת הבעיה המרכזית שגורמת לנשירה ולפתיחות שקיימת בדור שלנו. בעיני השלכת כל עניין הנשירה והיציאה מהדת על טלפונים ועל האינטרנט הוא סוג של התנערות מאחריות הן של הורים והן של אנשי החינוך.

נוער שמגיע לאינטרנט כאשר הוא סובל מחוסר שימת לב מצד ההורים ומצד אנשי החינוך הסובבים אותו הוא הנער שייפול ברשת. ידוע שמדברים אנשי "לב לאחים" שנערות שבאות מבתים שבהם הם לא מקבלות יחס טוב ונערות שיש להם התקלות אינסוף עם אנשי החינוך הסובבים אותם הם הטרף הכי קל לנערים ערביים.

נוער שניגש לחפש באינטרנט הוא נוער שחסר לו משהו בפן הרגשי ברוב המקרים. שהוא לא מרגיש מספיק טוב עם המקום שבו הוא נימצא. חסר לו משהו והסקרנות מובילה הישר למקור הידע האינסופי-האינטרנט.

אנחנו כהורים צריכים לקחת אחריות ולשים סינון במקרה שאנחנו צריכים את האינטרנט. אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו כיהודים חרדים שומרי תורה ומצוות וירצו בכך אנחנו חייבים להשתדל לפחות אצלנו שהילד והנער ימנע מלהיות לו גישה לאינטרנט ובפרט לא מסונן ןמפוקח. והכי חשוב היא אהבה נתינה לילד ולתת לו אהבה לדת ושירגיש סיפוק ואהבה ברוחניות כך בעזרת השם נגדל את ילדינו ליראת שמים אמיתית.

וכן אותו נער שהגיע אלי אמר לי השבוע אני יעשה הכל בשביל לשנות את המצב רק בגלל שההורים שלי כול כך טובים כלפי והם כל כך הורים מסורים ואהבים אני יעשה הכל למענם ואתחיל מהתחלה. זה כוח של אהבה של הורים לילדים הוא בסוף יותר מהכל.