קובי אלכסנדר יועבר לכלא בישראל; שקד וארדן אישרו את בקשתו

קובי אלכסנדר ברח מארה"ב לנמיביה לפני עשור לפני עשור לאחר שנחשד בעבירות ניירות ערך, והסגיר את עצמו מיוזמתו לרשויות האמריקאיות ב-2016 . בפברואר האחרון גזר עליו בית המשפט הפדרלי של ניו יורק 30 חודשי מאסר בפועל

קובי אלכסנדר יועבר לכלא בישראל; שקד וארדן אישרו את בקשתו

קובי אלכסנדר, מייסד קומברס שמרצה בימים אלו עונש מאסר בארה"ב, ירצה את המשך עונשו בכלא בישראל. לאחר שהבקשה אושרה על ידי ארה"ב, אישרו אותה גם שרת המשפטים, איילת שקד והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן.

אלכסנדר ברח מארה"ב לנמיביה לפני עשור לפני עשור לאחר שנחשד בעבירות ניירות ערך, והסגיר את עצמו מיוזמתו לרשויות האמריקאיות ב-2016. בפברואר האחרון גזר עליו בית המשפט הפדרלי של ניו יורק 30 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין נקבע כי חצי השנה, שכבר ריצה במתקן אבטחה מקסימלית בעודו ממתין לגזר הדין תקוצץ מגזר הדין, וכי בתוך שנתיים אלכסנדר צפוי לחזור לישראל.

אלכסנדר הואשם בבקדייטינג, תרמית המבוססת על כך שהאופציות למניות שמוענקות למנהלים מתומחרות בהתאם למחיר השוק של המניה במועד מסוים - והמנהלים מרוויחים מהפער בין המחיר במועד זה למחיר שאליו מטפסת המניה בהמשך, במועד המימוש של האופציה. את המעשים ביצע אלכסנדר בשעה ששימש יו"ר ומנכ"ל חברת קומרבס - שנחשבה לספינת הדגל של ענף ההיי-טק הישראלי בתחילת העשור הקודם.

קובי אלכסנדר יועבר לכלא בישראל; שקד וארדן אישרו את בקשתואלכסנדר יצא לחופשה בישראל לפני העמדתו לדין ב-2006, וניצל אותה כדי להימלט למדינה האפריקאית. הוא הסכים להסגיר את עצמו בתום מגעים ממושכים עם רשויות החוק בארה"ב, שנוהלו על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה. במסגרת ההסדר נמחקו כמעט כל סעיפי האישום נגדו. עם זאת, אלכסנדר ועורכי דינו הופתעו מהקשיחות של השופטים בארה"ב.

לפי התפוצצות הפרשה, קומברס העסיקה אלפי עובדים במטה שלה ברמת החייל, ואחר כך ברעננה. בשיאה ב-2001 נהנתה מהכנסות שנתיות של כמיליארד דולר ורווח נקי שנתי של 250 מיליון דולר. קומברס היתה החברה הישראלית הראשונה שנכנסה למדד S&P 500 ולמדד נאסד"ק 100.הפרשה, נחשפה באמצעות מחקר אקדמי ותחקיר של "וול סטריט ג'ורנל", שלפיו אלכסנדר ובכירים נוספים בענף ההיי-טק ביצעו במשך 15 שנה שינוי רטרואקטיבי של מועדי הענקת האופציות לרכישת מניות כדי לתגמל את עצמם על חשבון ציבור בעלי המניות.

מלבד קומברס, שהתכווצה בעקבות הפרשה ושמה שונה ל-Xura, היו מעורבות במעשים גם החברות הישראליות אם־סיסמטס, צורן ומרקורי. אף אחת מהחברות האלה לא שרדה במתכונתה אז.