"החתול המטפס" הלך לעולמו

הוא הועמד לדין לראשונה בגיל 15, השתתף בעשרות מעשי שוד ופריצות, נודע בזכות יכולתו המרשימה לעלות על מרזבים - וניצל בנס מניסיון התנקשות. בסוף השבוע, בגיל 78, הלך לעולמו מיכה "פפה" רוקנשטיין


זה היה לכאורה עוד יום קיץ שגרתי. מיכה "פפה" רוקנשטיין, אחד העבריינים המפורסמים במדינה שהיה בחופשה מהכלא, נסע עם אשתו וילדיו בצומת הרחובות משה שרת ואלופי צה"ל בחולון. סמוך לשעה 16:00 עצרו שני אלמונים רכובים על אופנוע ליד מכוניתו ופתחו בירי לעברו. כתוצאה מהירי רוקנשטיין נפצע באורח קל עד בינוני, קיבל טיפול על ידי מד"א והועבר לבית־החולים "שיבא" בתל השומר. חייו ניצלו. עד שהניידת הראשונה הגיעה לזירה, היורים נעלמו.
המשטרה מעולם לא הצליחה לשים את ידה על האשמים, ואם רוקנשטיין ידע את זהותם הוא העדיף לשמור את המידע לעצמו. אחרי שסיים לרצות את עונש המאסר הוא השתדל להתרחק מצרות. בסוף השבוע, בגיל 78, אחרי עשרות מעשי שוד שהסעירו את עולם הפשע הישראלי, ניסיונות חיסול וכתבי אישום - מיכה "פפה" רוקנשטיין, אגדת הפשע שנודע בשם "החתול המטפס", הלך לעולמו בעקבות אירוע לבבי. הוא הובא למנוחות בבית־העלמין ירקון.
רוקנשטיין קנה את עולמו - ואת שמו המקצועי - לאור יכולותיו המרשימות בטיפוס על מרזבים וצינורות בבניינים לטובת ביצוע מעשי שוד נועזים שנמשכו כמה עשורים. הוא נולד ב-1940 ברומניה וכבר בגיל 15 הועמד לדין בפעם הראשונה, כשהוגש נגדו כתב אישום על פריצה. מאז הצליח לצבור ברזומה שלו את כל סוגי עבירות הרכוש האפשריות, ובהן גניבות, התפרצויות, מעשי שוד, זיופים, סחיטות באיומים ועוד. בסך הכל הוגשו נגדו במשך השנים לא פחות מ-26 כתבי אישום.

בין השאר זכור רוקנשטיין כמי שהורשע בפרשת "השוד המוקלט", שבה טען אחד הקורבנות כי בראשו מהדהד קולו של השודד שביצע את המעשה. במשטרה מיהרו לבצע מסדר זיהוי קולי, שבמהלכו זיהה הקורבן את קול רוקנשטיין.

בקיץ 1992 הוא נשלח לחמש שנות מאסר על חלקו בשוד מזוין במלטשת יהלומים גדולה באזור הבורסה ברמת־גן. סכום היהלומים שנגנבו נאמד בכ-600 אלף דולר. רוקנשטיין נידון לתשע שנות מאסר, מהן חמש שנים בפועל והיתר על תנאי. הוא עירער על חומרת עונשו, והמדינה עירערה במקביל על קולת העונש. בית־המשפט העליון דחה את שני הערעורים.

בכך לא תמה הקריירה שלו. ב-1999 הורשע רוקנשטיין בביצוע חמישה מעשי שוד של מובילי יהלומים באזור רמת־גן, ונשלח לעבודות שירות. בחודש יוני באותה השנה הציע לרוקנשטיין סוחר יהלומים שנקלע לקשיים כלכליים לשדוד פקידה המובילה יהלומים אל אחד מבנייני הבורסה ליהלומים ברמת גן. רוקנשטיין סירב להצעה, אך הפגיש את הסוחר עם אדם אחר, שאותו הציג כ"בחור אמיץ שיודע את העבודה". אחרי השוד רוקנשטיין קיבל לידיו את התכשיטים, ואף מכר אותם בשוק. חודש מאוחר יותר שדדו "הבחור האמיץ", ואחרים שהצטרפו אליו, מוביל יהלומים אחר, ושוב היה זה רוקנשטיין שהופקד על מכירת האבנים היקרות. כשהחבורה נתפסה הוא נשלח לעבודות שירות בשל חלקו בפרשה. אחרי שלא התייצב לעבודות השירות, הוא נכנס לכלא לריצוי מספר חודשי מאסר.כשהיה בן 61, גיל שבו אנשים מעדיפים לבלות עם הנכדים או להתמסר לתחביבים כמו ברידג', השתתף רוקנשטיין בשוד של מלטשת יהלומים - הפעם של משפחת שניצר הידועה. הוא ושותפו מהעבר, מאיר חביב, הצליחו לחדור לתוך המלטשה כשהם חמושים באקדח ומאיימים על אחד העובדים שיפתח את הדלתות. רגע אחרי שפתח להם גם את הכספות הם קשרו את העובד, והחלו בגניבת יהלומים בשווי של 300 אלף דולר. אבל רוקנשטיין לא לקח בחשבון את העובדה שהטכנולוגיה קצת התקדמה מאז ימי הזוהר שלו בשנות ה־70: מצלמות אבטחה שהותקנו במתחם תיעדו אותו ואת חביב מגיעים לזירה ואחר כך בורחים ממנה עם תיקים מלאי תכשיטים. רוקנשטיין הכחיש מעורבות במשפטו, אבל נידון לתשע שנות מאסר. במהלך חופשה מהכלא הוא ניצל מאותו ניסיון חיסול בחולון.