האם ששכלה את בנה בפוסט מצמרר: "היום היה החלאק’ה שלך"

אודיה ויינגוט, ששכלה את בנה אליה בטרגדיה בה נשכח ברכב הלוהט של המשפחה, העלתה פוסט מרגש בו היא מבכה את זכרו של ילדה האהוב: "היינו אמורים לעשות לך עכשיו את החלאק'ה במירון. אין יום שאני לא באה לבכות ומנסה לעצור" • טור דומע


אליה אהוב ליבי שלי, ילד שלי, מלאך של החיים שלי. היום אתה חוגג 3 שנים. היום היינו אמורים לנסוע יחד, ולחגוג לך במירון כמיטב המסורת, יחד עם כל המשפחה המורחבת את אירוע החאלק'ה שלך.

מדמיינת את הפנים היפות והטהורות שלך, ולגמרי חושבת שהכי תתאים לך בעולם תספורת כזו!
יום הולדת שני שאני חוגגת לך - ולא איתך. וזה קשה, קשה מאד. לא נתפס ולא מתעכל לי. לא מוכנה לקבל את זה!

אז נכון, בשביל העולם כולו הכל עובר, הזמן מרפא, הזמן עושה את שלו. הלוואי הייתי יכולה לצעוק לכולם שזה שטויות! כמה שזה שטויות, הזמן הוא אכזר.

מיום ליום אתה תופס עוד ועוד מקום אצל כולנו. אין יום שאתה לא מקבל נשיקה, גם מהאחים הקטנים שלך. אין יום שלא מדברים עליך ואליך. אין יום. כל חיוך או צחוק של ילד מזכיר לי אותך.

אין יום שאני לא רוצה לבכות ומנסה לעצור. מנסה למצוא את החוזק מלהיזכר בחיוך הממיס שלך, שהרס את כולם, עם הגומות המטריפות האלו. החיוך שמזכיר לי שאתה רוצה אותי חזקה, שמחה ומאושרת. אני מנסה, למרות שהרבה פעמים נשברת, אבל מיד מרגישה אותך מחזיק אותי, כמו בכל קושי פיזי. בדיוק ברגעים האלו אני רוצה לחבק אותך, להגיד תודה.

תודה שהיית חלק מחיי, תודה שאתה עדיין חלק מחיי, תודה שאתה לעולם תהיה החלק הנכבד ביותר בחיים שלי!

מזל טוב אהוב ליבי שלי. אין לי ספק שאתה עטוף שם בים אהבה, ואני בטוחה שחוגגים לך בצורה שאולי אני לא הייתי מצליחה. הלוואי והייתי איתך רק לדעת שאתה בסדר, שמח ומאושר!

תשמור עלינו מגן הילדים שם למעלה, תחזק אותי כי רק אתה מסוגל לשלוח לי כח. מבטיחה שאת המתנות שאני שולחת לך יום יום אין אמא שיכולה לשלוח או לתת. כשאומרים אהבה שלא תלויה בדבר - לזה בדיוק מתכוונים.

אתה הילד שביקשתי, שעליו תמיד חלמתי... מתגעגעת אליך מלאך שלי. מתגעגעת במושגים שכבר מזמן איבדו את אופצית ההבעה. אוהבת אותך, מלך שלי.