מפעל "אלון מתכת" סגור לאות אבל: "מטורף אחד מלא שנאה הרס את הדו־קיום"

תורים ארוכים בכניסה לאזור התעשייה ברקן עקב בידוק קפדני מנעו מפלסטינים רבים להגיע לעבודה. רפי אלון, אחד מבעלי המפעל: "נתתי להם כמו לישראלים, אני מרגיש שבגדו בי"

מפעל

אולי יעניין אותך גם

אין תוצאה
אין תוצאה
מפעל "אלון מתכת" שבאזור התעשייה בברקן, בו אירע פיגוע הירי הקשה שקיפח את חייהם של שני עובדיו, זיו חג'בי בן ה-35 וקים לבנגרונד-יחזקאל בת-ה29, סגור היום (שני). בכניסה למפעל יש מודעת אבל על מותם של השניים, ואחד מאנשי ההנהלה אמר כי "זהו יום אבל היום, לכן אנחנו סגורים".

בכניסה לאזור התעשייה ברקן היו היום תורים ארוכים של רכבים פלסטינים, זאת עקב כך שהבידוק נמשך זמן ממושך מהרגיל. חלק מהעובדים כעסו על ההמתנה הארוכה ושבו על עקבותיהם. עובד יהודי שעובד במפעל סמוך ל"אלון מתכת" סיפר כי חלק מהעובדים הפלסטינים לא הגיעו היום לעבודה: "אולי הם מרגישים לא בנוח או חוששים. אבל, אני מאמין שתוך יומיים-שלושה כולם ישובו לשגרה והבידוק יהיה קצר יותר. ככה אי אפשר לתפקד".

ערן בודנקין, מנהל לוגיסטיקה ותפעול של קבוצת אלון, אמר: "אנחנו נמצאים בשעה קשה וכואבת. איבדנו את החברים הקרובים לנו, שעבדנו איתם כתף אל כתף. אנשים מלח הארץ, חמים, אהובים, מקצוענים וטובים. כואב לנו על האירוע הזה שבו מחבל נפשע בא וגדע את חייהם של חברה צעירים שרק הקימו משפחה. החיים שלהם נעצרו במפתיע, במכה, ואנחנו כואבים, עם לב שותת דם, אחרי לילה ללא שינה שבו קברנו את קים והיום אנחנו קוברים את זיו. זו תקופה קשה מאוד. עשינו פסק זמן, סגרנו כבר אתמול את המפעל וגם היום אנחנו סגורים. אנחנו צריכים לעשות הרבה חשיבה מחדש".
מפעל "אין עובד שלא היה מאושר"

הפיגוע במפעל אלון מתכת מרתיח לא רק בגלל האכזריות המאפיינת אותו, אלא גם בגלל המקום שבו נעשה. אזור התעשייה ברקן שבו נמצא המפעל מהווה אי של דו־קיום ישראלי־פלסטיני, מודל של "שלום כלכלי" שיכול להתממש באזור הכל כך טעון ומסוכסך הזה. זה עבד בצורה מעוררת כבוד ותקווה וגם קיבל פרסום ברחבי העולם, עד שהגיע הפיגוע המתועב אתמול, שבו נרצחו קים לבנגרונד־יחזקאל וזיו חג'בי ונפצעה עובדת נוספת בידי מחבל פלסטיני, אשרף נעאלוה, שעבד במפעל כחשמלאי.

רפי אלון, מבעלי המפעל המעסיק יותר מ־200 פלסטינים, חש מוכה ונבגד. הוא אומנם הבהיר כי המפעל ימשיך לעבוד ולהעסיק ישראלים ופלסטינים, אבל משהו בו נשבר. "אני בעד דו־קיום", אמר. "אני רוצה להאמין שמדובר בעשב שוטה, שנשלח על ידי אנשים אכזריים. נתתי לפלסטינים כאן כמו לישראלים ואפילו יותר. היום אני מרגיש שבגדו בי. נראה איך נמשיך מכאן".

בשיחה שערך היום עם אילה חסון ב-103FM אמר אלון כי "איך יתכן שאנחנו מדינה כל כך חזקה וסמרטוט כזה מצליח להרוס את כל היחסים בינינו לבין הערבים ולפגוע בשיתוף הפעולה הפורה שהיה כאן?". לדבריו, "אהבתי את העובדים הפלסטינים וחרטתי על דגלי את הרצון לחיות איתם ביחד. חגגתי איתם יחד את חגיהם. יכול להיות שיש גם אנשים טובים וגם אנשים רעים, אך אני ואת לא מסוגלים להרוג חתול, אצליהם זה פשוט. זה כנראה רוע פנימי שאי אפשר להתגבר עליו. לא ייתכן שצבא גדול וענק כמו שלנו לא מצליח להביא לשקט. אני שבור ומדוכא. כולנו באבל ועסוקים ולנחם את המשפחות, ההלוויה של אתמול הייתה קשה מאוד ותכף נהיה בהלוויה נוספת של זיו, רואה החשבון הנהדר. המנוול בא והרג אותם. צריך לעצור את זה. לעצור את החלאות".
"כדי לעבוד בברקן העובדים היו חייבים לעבור את הסינון של השב"כ ומועצת הביטחון שלנו", אמר. "בודקים אחד-אחד. אין עובד שלא היה מאושר. המחבל היה חדש בעבודה, לא הגיע שבועיים עקב סכסוך עם משפחתו אבל הוא לא פוטר. כשחזר, בחר לבצע את מסע הרצח. כנראה שהבדיקה הביטחונית בכניסה למפעל לא הייתה טובה והוא הצליח להבריח נשק".

מפעל הדו קיום יישמר?

פלסטינים המועסקים באזור התעשייה ברקן הביעו זעם על המחבל. "מטורף אחד מלא שנאה הורס לנו את הפרנסה", הם אומרים. "אי אפשר לדעת מה יהיה מעכשיו. אנחנו מקווים שנמשיך לעבוד ולהתפרנס".

"אני מאוד מקווה שהדו־קיום הזה, שהפך לסמל, יישמר", אומר נשיא התאחדות התעשייניים שרגא ברוש. "העובדים מזועזעים יותר מאיתנו. הם חיים תחת חוקי העבודה הישראליים וזוכים לתנאי עבודה וחיים טובים. פתאום מגיע מטורף אחד ומפר את השלווה".
ברוש מציין שהשקט באזור התעשייה ברקן נשמר כל השנים. "גם באינתיפאדות הראשונה והשנייה לא היו פיגועים כאן", הוא מדגיש. "השתמשנו בדו־קיום בין ערבים ליהודים כדוגמה לגשר כלכלי. אזור התעשייה ברקן הפך למודל. אני מקווה שאדם יחיד לא יכניס את כולם לפאניקה. מדובר באירוע חריג וחד־פעמי".

עובדים באזור התעשייה ברקן הגיבו בתדהמה ובזעם. "אנחנו בהלם ממה שקרה", אמר אחד מהם. "יש דו־קיום עם עובדים פלסטינים, וגם הם לא הבינו מה קרה. הם מרוויחים בברקן הרבה יותר מאשר בתוך הרשות הפלסטינית ומאוד רוצים לעבוד כאן".

עובד נוסף אמר: "אזור התעשייה הזה מפרנס אלפי משפחות, ואני מקווה שנחזור מהר מאוד לשגרה. אם חלילה זה לא יקרה, לא רק עובדים פלסטינים עלולים להיפגע אלא גם יהודים, כי הדו־קיום כאן משתלב בעבודה".

אזור התעשייה ברקן שבשטח השיפוט של המועצה האזורית שומרון, משתרע על שטח של כ־1,300 דונם, כ־650 דונם מתוכם הם שטחי תעשייה. במקום כ־180 מפעלים המעסיקים כ־8,000 עובדים, יותר ממחציתם פלסטינים. העובדים הפלסטינים במפעלים מקבלים אישור ממערכת הביטחון.

אזור התעשייה ברקן הוקם בשנת 82', והמפעלים זוכים להטבות מס וארנונה מופחתת, אבל בעקבות דרישת האיחוד האירופי לסימון מוצרים מהשטחים,
במרוצת השנים עברו חלק מהמפעלים לתוך תחומי הקו הירוק. במפעלים הבולטים שעברו: ייקבי יינות ברקן, שעברו לחולדה, מולטילוק, שעבר ליבנה, ובייגל בייגל שהעתיק את פעילותו לצפת.

עם זאת, לנוכח הטבות המס והארנונה, עלויות שכר עבודה זולות יחסית לעומת מפעלים בתוך הקו הירוק והסמיכות היחסית למרכז הארץ, מרבית המפעלים, שמייצרים בעיקר חומרי גלם, ממשיכים לעבוד באזור.

הכי נצפות

אין תוצאה