מתי ישראל יוצאת למלחמה בסוריה מול איראן

לאחר פגישת פוטין נתניהו במוסקבה תיפול ההכרעה האם ומתי ישראל יוצאת למלחמה בסוריה מול איראן, חיזבאללה

מתי ישראל יוצאת למלחמה בסוריה מול איראן

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוסע, ביום ד' 11.7 למוסקבה, לפגוש את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כאשר הוא והפיקוד הבכיר של צה"ל בראשות רב אלוף גדי איזנקוט, מיצו כבר את כל הכילים המדיניים והצבאיים שעמדו לרשותם, כדי להדגיש את נחישותם בדבר הוצאת הכוחות האיראנים, ואלה של חיזבאללה והמיליציות השיעיות שבפיקוד משמרות המהפכה האיראניים מסוריה.
נתניהו חזר על עמדתו זו גם לאחר ששוחח ביום ג' בלילה עם שני הדיפלומטים הרוסיים הבכירים שפוטין שלח לירושלים אלכסנדר לאוורנטיב Alexander Lavrentiev, וסגן שר החוץ הרוסי סרגיי וורשינין Sergey Vershinin, בניסיון אחרון לשכנע את נתניהו להגמיש את עמדותיו.
יחד עם הדיפלומטים הרוסיים הגיעה לישראל גם משלחת צבאית רוסית המורכבת מקצינים של אגף המבצעים של המטה הכללי הרוסי ואנשי מודיעין רוסיים העוסקים בסוריה.
פוטין וסדרת הבטחותיו המתמשכת לגבי דרום סוריה לארצות הברית ולישראל, אותן נשיא רוסיה הפר אחת אחר השנייה, היא בעיה אחת אתה בנימין נתניהו צריך להתמודד.
אבל הבעיה היותר חמורה היא שמול הנחישות הישראלית להוציא את איראן וגרורותיה מסוריה ניצבת הנחישות האיראנית להישאר ולהתבסס צבאית בסוריה, מבלי שאיראן מיצמצה אפילו פעם אחת.
דבר זה הוברר היטב בתקיפה של בסיס T4 ביום א' 8.7. חיל האוויר הישראלי ימשיך לתקוף מטרות איראניות בסוריה ולהרוס מפקדות ומערכות נשק חדשות שאיראן מטיסה לסוריה. אבל באותו זמן כוחות של חיזבאללה ומליציות שיעיות עיראקיות, אפגאניות ופקיסטניות ימשיכו להתקדם לעבר גבולות ישראל, כאשר כל כמה שבועות הם מצמצמים את הרווח הטריטוריאלי שנותר ביניהם.
נשיא רוסיה פוטין לא יכול, או איננו רוצה להוציא את הכוחות האיראניים מסוריה, כפי שנתניהו מבקש ממנו לעשות.
פוטין יודע היטב, כי אין לו ולצבא הסורי המפורר העומד לרשותו של הנשיא בשאר אסד, כוח קרקעי יעיל אחר בסוריה מלבד זה של איראן, חיזבאללה והמליציות השיעיות הפרו-איראניות, שיכול לבצע פעולות קרקעיות משמעויות, כמו כיבוש כל האזורים שהיו בידי המורדים הסוריים מסביב לדמשק לפני חודשיים, וכיבוש דרום-מערב סוריה שמתבצע בימים האחרונים.

מתי ישראל יוצאת למלחמה בסוריה מול איראן
זו הסיבה מדוע פוטין הבטיח לנשיא ארה"ב טראמפ ולנתניהו שכוחות כאלה לא ישתתפו בהתקפה, בעוד שבאותו זמן הוא שלח את חיל האוויר הרוסי לתמוך בהתקפה של הכוחות האלה.
מוסקבה היא מעצמה והיא יכולה להרשות לעצמה להתנהג ככזו בסוריה.
המציאות הזאת אילצה את נתניהו מאז תחילת 2018 לחזור ולוותר לפוטין, בתמורה להסכמה רוסית להעלים עין ולא להפריע לתקיפות חיל האוויר הישראלי.
תחילה הסכים נתניהו כי הכוחות האיראנים והפרו-איראניים יוצבו במרחק של 80 ק"מ בעומק השטח הסורי. אח"כ הסכים למרחק של 40 ק"מ. היום נתניהו מדבר רק על קווי הפסקת האש לפי הסכמי 1974, כדרך להסתיר את העובדה שישראל מסכימה עתה שהצבא הסורי ואתו הכוחות הפרו-איראניים הנלווים אליו יוצבו במרחק שאיננו עולה על 10 ק"מ, ובכמה אזורים כמה מטרים בודדים, מגבול ישראל ברמת הגולן ובבקעת הכינרת.
עוד לא הגיע נתניהו למוסקבה וכבר ביום ג' 10 .7 בלילה, ניסו משלחות רוסיה, איראן וסוריה באו"ם, להגביל את היקף וסמכויותיו של כוח אונ"דוף UNDOF האחראי על אזור החיץ שברמת הגולן. כלומר, הרוסים מדברים בלשון אחת כשהם נמצאים בישראל, ובלשון שנייה שהם פועלים בסוריה עם איראן.
עד עתה ישראל וצה"ל שילמו מחיר אסטרטגי יקר מאוד עבור ההסכמה הרוסית להעלים עין מהתקיפות של חיל האוויר הישראלי.
הדיון בשאלות האם המחיר הזה היה כדאי לישראל או לא, ומדוע חיל האוויר הישראלי לא הצליח עד כה לשבור את הנחישות האיראנית ושל חיזבאללה להישאר ולהתבסס בסוריה, הוא היום מיותר, בעיקר מפני שהמדיניות הזו מיצתה את עצמה והגיעה לסיומה, כאשר כוחות חיזבאללה והמליציות השיעיות נמצאות כבר בקרבת גבול סוריה-ישראל.
אלה הן הסיבות העיקריות מדוע הפגישה ביום ד' בין פוטין ונתניהו במוסקבה, היא פגישה מכרעת ואחרונה לפני שנתניהו יקבל את ההחלטה באם צה"ל יצא למלחמה מול איראן, חיזבאללה והמליציות השיעיות הפרו-איראניות בסוריה.
פוטין איננו רוצה במלחמה נוספת בסוריה, אולם הוא לא יכול להיות הגורם אשר יוציא את האיראנים וחיזבאללה מסוריה. גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ איננו רוצה להיות מעורב במלחמות נוספות בסוריה.
במצב שכזה ישראל עומדת לבדה ערב קבלת החלטה גורלית כזו.