אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועות

קבוצה של גברים במדי הסוואה פורצת לבית, רוצחת את הבעל ואז אונסת את אשתו: סוכנות הידיעות AP הביאה עדויות של 29 נשים בנות רוהינגה שתיארו דפוס קבוע של אלימות מינית מצד כוחות הביטחון של מיאנמר. אחת מהן נכנסה להריון והחליטה לשמור על התינוק שלה: "אם אוותר על הילד הזה, לא יהיה בשביל מה לחיות. מתפללת שיהיה לי בן. העולם הזה אינו מקום לילדה"

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועות

אולי יעניין אותך גם

אין תוצאה
אין תוצאה
נושאות עמן צלקת לכל החיים: הזוג שזה עתה התחתן ישן בביתו במערב מיאנמר כששבעה חיילים נכנסו פנימה בחודש יוני. האישה, בת רוהינגה מוסלמית, הבינה מה צפוי לקרות והחלה להיבהל. היא ידעה שצבא מיאנמר תקף כפרים של בני הרוהינגה, המיעוט המוסלמי, כחלק ממה שהאו"ם כינה "טיהור אתני" במדינה האסייתית שרוב אוכלוסייתה בודהיסטית. כמה ימים קודם לכן היא שמעה שחיילים הרגו את הוריה ושאחיה נעדר.
עכשיו הם הגיעו אליה. החיילים קשרו את בעלה בחבל וסתמו את פיו באמצעות הצעיף שלה. הם תלשו את תכשיטיה מגופה וקרעו את הבגדים שלה. הם השליכו אותה לרצפה ואז, לדבריה, החייל הראשון התחיל לאנוס אותה.
האישה הצעירה, בת 22, ששוחחה עם סוכנות הידיעות AP הסכימה להזדהות רק באות הראשונה של שמה הפרטי - פ'. היא סיפרה שנאבקה עם החייל, אבל ארבעה גברים אחרים החזיקו אותה והכו אותה במקלות. בעלה הצליח להוציא את המחסום מפיו וצעק. אז היא ראתה חייל יורה כדור בחזה של האיש שאיתו התחתנה לפני חודש בלבד. חייל אחר שיסף את גרונו.

מדיניות של אונס שיטתי
כשהחיילים סיימו הם גררו אותה החוצה והעלו באש את בית הבמבוק שלה. אחרי חודשיים היא הבינה שהסיוט שלה רחוק מלהיגמר: היא נכנסה להריון.

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועות

כוחות הביטחון של מיאנמר אנסו נשים בנות רוהינגה באופן גורף ושיטתי. כך גילתה סוכנות הידיעות AP בריאיונות שערכה עם 29 נשים ובנות שברחו ממיאנמר לבנגלדש השכנה. ניצולי התקיפות המיניות ממחנות פליטים שונים התראיינו בנפרד ובצורה נרחבת. הם מסרו לסוכנות AP את שמותיהן, אבל הסכימו להזדהות רק באות הראשונה של שמן הפרטי מחשש שצבא מיאנמר יהרוג אותן או את משפחותיהן. הגילים שלהן נעים בין 13 ל-35 והן הגיעו מכפרים שונים במדינת ראקין שבצפון מיאנמר. בשיחותיהן עם סוכנות הידיעות סיפרו הפליטות המוסלמיות על התקיפות המיניות שעברו בין אוקטובר 2016 לאמצע ספטמבר 2017.אף שהנשים התראיינו בנפרד, היה דמיון רב בין הסיפורים שלהן עם דפוסי פעולה דומים של חיילים שהיו לבושים באותם מדים ותקפו באותה צורה מחליאה.

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועותאונס ככלי להפחדת אוכלוסייה שלמה
העדויות שסיפקו הנשים המוסלמיות רק חיזקו את הנחת האו"ם שכוחות הביטחון של מיאנמר משתמשים באופן שיטתי באונס כ"כלי מחושב להטלת אימה" שנועד להשמיד את בני הרוהינגה. כוחות הביטחון של מיאנמר לא השיבו לבקשות סוכנות AP לתגובה, עם זאת חקירה פנימית של הצבא המקומי בחודש שעבר מצאה שאף אחת מהתקיפות שדווחו לא אירעה מעולם.

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועותכשעיתונאים ביקרו במדינת ראקין בחודש ספטמבר, הם שאלו את השר לענייני גבול של ראקין, פון טינט, על הטענות לאונס והוא השיב: "הנשים הללו טוענות שהן נאנסו, אבל תסתכלו על המראה החיצוני שלהן. האם אתם חושבים שהן כאלה מושכות עד כדי כך שיאנסו אותן?".
עם זאת, רופאים ועובדי סיוע סיפרו שהם המומים מההיקף העצום של מקרי אונס, וחוששים שרק חלק קטן מהנשים שעברו תקיפה מינית חשפו את סיפוריהן. ארגון "רופאים ללא גבולות" טיפל ב-113 נפגעות של תקיפה מינית מאז חודש אוגוסט, שליש מהן בנות 18. הצעירה ביותר הייתה בת 9.

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועותכל הנשים שהעידו למעט אחת: "התוקפים לבשו מדי צבא"
כל אישה שהתראיינה לסוכנות AP סיפרה על תקיפות מיניות שבוצעו על ידי קבוצות של גברים. כל הנשים, למעט אחת, סיפרו שהתוקפים לבשו מדי צבא, לרוב בצבע ירוק כהה או בצבעי הסוואה. האישה היחידה שתיארה את התוקפים שלה בבגדים פשוטים סיפרה ששכניה זיהו אותם ממוצב צבאי מקומי.

נשים רבות סיפרו שהמדים של התוקפים נשאו סמלים שונים כמו למשל חצים או כוכבים. סמלים כאלה מייצגים יחידות שונות בצבא מיאנמר.
אף שההיקף העצום של תקיפות מיניות הוא דבר חדש, השימוש באלימות מינית מצד כוחות הביטחון של מיאנמר איננו. מנהיגת המדינה בפועל אונג סן סו צ'י אמרה בעצמה בעבר שכוחות הביטחון של מיאנמר השתמשו באונס ככלי להפחדת המיעוטים האתניים. עם זאת, ממשלתה של סו צ'י לא גינתה את הטענות למקרי אונס רבים. יותר מזה - היא טענה שטענות אלה שקריות. בדצמבר 2016 פרסמה ממשלת מיאנמר הודעה לתקשורת שהטילה ספק בתלונות של נשים שהותקפו מינית ואמרה שמדובר במקרי אונס מזויפים.

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועותהסיוט לא נגמר
יותר משלושה חודשים אחרי שגברים התפרצו לביתה של פ', היא חיה עם שכניה - בני זוג עם בנם בן החמש. לה אין ספק למי שייך התינוק שגדל ברחמה, לאחד הגברים שאנס אותה וגרם לה לצער גדול.
פ' התפללה שהמצב לא יהיה גרוע יותר. אבל אז, בלילה אחד באמצע ספטמבר, זה קרה. גברים פרצו את הדלת. הם היו חמישה הפעם, סיפרה פ'. הם שיספו את גרונו של הילד בן החמש והרגו את אביו. אז הם פנו לאשתו ולפ' והסיוט שלה חזר בשנית. הגברים הפשיטו את שתי הנשים והשליכו אותן לרצפה. חברתה של פ' ניסתה להיאבק בהם, אבל הם הכו באכזריות כה רבה שהעור בירכיה החל להתקלף. פ' ויתרה מראש על מאבק נוסף. גבר ראשון החל לאנוס אותה ואחריו גבר נוסף. שלושה גברים אחרים התעללו בחברתה. כשהכול נגמר, שתי הנשים שכבו על הרצפה במשך כמה ימים. בסופו של דבר הצליחה פ' לקום על רגליה, לקחת את חברתה איתה. יד ביד הן הלכו לכפר אחר ומשם החלו במסע בן עשרה ימים לבנגלדש.

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועות"כל המשפחה שלי מתה"

פ' מתגוררת כיום במקלט קטן עשוי במבוק בין שני בתי שימוש מטונפים. במקום הזה היא מתפללת שהתינוק שלה יהיה בן - משום שהעולם הזה אינו מקום לילדה.הילד שייוולד לפ' יהיה בן משפחתה היחיד שנותר לה. עבורה, התזכורת הכי קשה שלה לחוויה האכזרית שעברה היא במידה מסוימת גם הסיכוי האחרון שלה לאושר. "כולם מתו", היא אמרה. "אין אף אחד שיכול לדאוג לי. אם אוותר על הילד הזה, מה יישאר לי? לא יהיה בשביל מה לחיות".

אונס קבוצתי כשיטה: הנשים ששרדו לספר על הזוועות

הכי נצפות

אין תוצאה