גובר הסיכוי לעימות צבאי עם אירן

מזכיר המדינה האמריקני הציג אתמול את המדיניות התוקפנית של הממשל האמריקני נגד אירן, שדומה לגישת הבית הלבן בעידן טראמפ מול צפון קוריאה ומנהיגה קים. אבל מה שיכול לעבוד במקום אחד בעולם לא בהכרח יעבוד במקום אחר. ערד ניר מסביר את ההבדל בין הזירות והקושי לפעול באופן זהה

גובר הסיכוי לעימות צבאי עם אירן

אולי יעניין אותך גם

אין תוצאה
אין תוצאה
מכון המורשת בוושינגטון Heritage foundation, האכסניה שבה בחר אתמול (שני) מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפיאו להציג את מדיניות ה"לא עוד" של ממשל טראמפ בכל הקשור לאירן, הוא הזירה השמרנית ביותר בבירת ארה"ב, ומכיוון שכך - מגרש הבית. מקום ראוי לסמן בו "מחק" על עוד פרק במורשת הנשיא הקודם ברק אובמה.

הסכם הגרעין שהוביל אובמה ואושר במועצת הביטחון של האו"ם, אמר פומפיאו בנאומו, לא הפך את העולם למקום בטוח יותר. נהפוך הוא. לפיכך הודיע הנשיא טראמפ שהוא פורש מההסכם והודיע שהוא מחדש את הסנקציות ויחמיר אותן עוד יותר.

לכן הציג אמש פומפיאו רשימה מפורטת של דרישות שעל אירן לקיים כדי שארה"ב תיאות לשוב ולקיים עמה משא ומתן להסרת הסנקציות. דרישות שאם לא תעמוד בהן היא לא תהיה עוד אירן, אלא מועמדת לחברות באיחוד האירופי. עד אז, הדגיש פומפיאו, אירן תיאבק על כלכלתה והצבא האמריקני "ימחוץ" - כך במקור - את הגורמים המעודדים טרור והציבור האירני אמור להיאבק על זכויות האזרח שלו בעידוד פעיל מוושינגטון.

נאום פומפיאו מתכנס שוב למה שכינינו כבר "דוקטרינת טראמפ": סנקציות משתקות (מונח שזכויות היוצרים שלו רשומות על שם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו) ואיומים בפעולה צבאית, שאמורים להביא לכניעת הצד שכנגד תוך קבלה מוחלטת של התנאים שהציב הממשל. כך נהג טראמפ מול צפון קוריאה - כך הוא נוהג עכשיו מול אירן.

גובר הסיכוי לעימות צבאי עם אירןאלא שבצפון קוריאה העלילה מסתבכת. פיונגיאנג מבינה את המונח "פירוק הקוריאות מגרעין" אחרת ממה שמבין אותו טראמפ. לקים ג'ונג-און יש דרישות ויש לו תנאים. ההתנהלות הצפון קוריאנית לא אמורה להפתיע את מי שעוקב ומבין, אבל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בז לכל מי שעוקב ומבין. עכשיו הוא יעשה את הכול כדי שלא להתבזות בעצמו. על זה בדיוק בונה קים.השליט הגדול מפיונגיאנג גם יודע שאם תיכשל הדיפלומטיה מול צפון קוריאה, טראמפ יתקשה לגמול לקים במכה צבאית: מרבית המומחים סבורים שמתקפת-מנע שם היא בעייתית, שכן המידע המודיעיני על המדינה המסוגרת, שלמרות הסנקציות הפכה גרעינית, מוגבל ביותר. בזירה האירנית התמונה שונה לחלוטין.

אירן היא כספר פתוח עם שלל מטרות מסומנות וברור שהיא לא מחזיקה פצצות אטום. ממשלת דרום קוריאה תעשה כל שהיא יכולה כדי למנוע מתקפה אמריקנית בצפון קוריאה. ממשלת ישראל תעודד תקיפה כזו באירן. מאחר והסיכוי שאירן תקבל את רשימת התנאים שהציב פומפיאו הוא נמוך, לפחות כמו הסיכוי שצפון קוריאה תוותר על הארסנל הגרעיני שצברה בסבל רב, הסיכוי לעימות צבאי מול אירן רק הולך וגובר.

הכי נצפות

אין תוצאה